מחלת האלצהיימר ופצעי לחץ

חולי דמנציה ברמות שונות, ובפרט חולי אלצהיימר, עלולים להפגע מפצעי לחץ  – פצעים הנגרמים מלחץ בלתי פוסק על העור והרקמות הרכות. 

מה ההבדל בין פצע לחץ לסתם פצע?

פצעי לחץ הינם פצעים מורכבים וקשים יותר, חשוב מאד למנוע אותם!

באם לא הצלחנו למנוע, אז  לתפוס אותם "על חם" – כמה שיותר מוקדם.

הם מתהווים במהירות, ועלולים להגיע מאדמומיות תמימה -למצב מסכן חיים, תוך כמה שעות.

תמהיל הגורמים העיקריים שגורמים לרגישות גבוהה דווקא לחולי אלצהיימר:

1.קשיים בניידות – ככל שמחלת האלצהיימר גוברת, החולים מרותקים לכסא גלגלים/יושבים/שוכבים הרבה שעות עד למצב חוסר ניידות כללי.

2. קושי להביע כאב – לא תמיד הם מסוגלים לדווח על חוסר נוחות או כאב.

3. זיקנה – פצעי לחץ נגרמים ביתר מהירות אצל אנשים בעלי עור רגיש ושברירי, שמאפיין אנשים קשישים.

4. תזונה – חולי אלצהיימר מאופיינים בהפרעות אכילה, הגורמות לעיתים קרובות לליקוים תזונתיים. מחסור בחלבונים וקלוריות הינו זרז בהתפתחות הפצעים ובעיכוב ריפויים. 

5. שילוב מחלות רקע כרוניות שגורמות לפצעים קשיי ריפוי ואף מקשות עליהם להתרפא, בפרט סוכרת ומחלות כלי דם הסובלים מפצעים סוכרתיים בכף הרגל, כיבים ורידיים או עורקיים.

6. אביזרים רפואיים – בהם החולים נעזרים לפעמים, כגון  קטטר או משקפי חמצן, וכשהם לוחצים על העור, ללא שינוי תנוחה, עלול להווצר פצע לחץ בנקודת החיכוך.

7. דפורמציה – חולי אלצהיימר סובלים, בעיקר בשלבים המתקדמים, מנוקשות ועיוותים במבנה הגפיים, דבר העלול להחמיר את הלחץ על העור מהמזרון/כורסא/כסא.

8. לחות חומצתית – חוסר שליטה על סוגרים גורם לעור הרטוב להיות רגיש פי כמה לפצעים.

9. טיפול לא מספיק רגיש, הגורם לכוחות החיכוך והגזירה נזקים לעור הרגיש, כגון בזמן הלבשה/החתלה/שינוי תנוחה.

  כיצד ניתן למנוע הווצרות פצעי הלחץ אצל חולי אלצהיימר?

10. לימוד הנושא, ומודעות הסובבים: בני משפחה, מטפל, צוות המוסד הרפואי וכד'.

11. בדיקה יום יומית של העור – מכף רגל עד ראש, לחפש סימנים בשינוי גוון העור (אפילו אודם שלא חולף אחרי הסרת הלחץ הינו איתות לפצע)

12. שינויי תנוחה (כל שעתיים) כולל בדיקת נקודות לחץ קבועות (כגון מסיכת חמצן)

13. שימוש במזרונים וכריות ישיבה המתאימים לרמת הסיכון או הפצע הקיים.

14. שימוש בחבישות מניעה ייעודיות וספריי סיליקון להגנה על העור מפני תפרחת חיתולים.

15. שימוש במשטחים ייעודיים לשינויי תנוחה על מנת להפחית כוחות חיכוך וגזירה.

16. יעוץ דיאטנית קלינית (חוסרים התזונתיים ניתנים להשלמה בדרכים שונות)

17. בדיקות דם, מעקב רפואי מקצועי צמוד.

18. מניעה – על ידי אביזרים המומלצים ע"י מרפא בעיסוק/אחות פצע/ פיזיוטרפיסט.

מה מומלץ לבני המשפחה/המטפל לדעת?

19. לטפל בכל פצע בזמן! עירנות מונעת סבל וגם כסף! אם התגלה פצע – להיות בקשר עם אחות פצע/רופא פצע מוסמכים

20. ישנן זכאויות ממשרד הבריאות לאביזרי מניעה וטיפול, חשוב לדעת ולהעזר בשעת הצורך